החלטה בתיק סע"ש 36808-04-13

1.     בפניי בקשת המבקשת לבטל את הצו הארעי להמשך העסקתה של המשיבה, אשר ניתן על ידי ביום 07.07.13 (להלן - " הצו").

2.     בבקשתה, טוענת המבקשת, כי מילאה אחרי הוראות הצו, ככתבו וכלשונו, חיפשה ואף מצאה תקן פנוי שיאפשר את ניודה של המשיבה לתפקיד אחר, כחלופה במקום פיטוריה, וכי הביאה את ההצעה בפני המשיבה, אשר דחתה אותה.

3.     לבקשתה הנ"ל, צרפה המבקשת סיכום פגישה מיום 09.07.13, ממנו עולה כי מנהלת משאבי אנוש הציגה את האופציות השונות לניודה של המשיבה. מנכ"ל המבקשת, מר דמארי יאיר, טען בישיבה כי בנסיבות המקרה, אינו מוכן לשבץ את המשיבה לתפקיד בו קיים מגע עם ילדים ועל כן יש לבחון חלופה מתאימה, שלא תצריך הוספת תקנים חדשים מחד גיסא ושלא תפגע בשכרה של המשיבה, מאידך גיסא.

4.     בסיכומה של אותה פגישה, הוחלט לזמן את את המשיבה לשיחה עם מנהלת משאבי אנוש ולעדכן אותה בתוצאות הבדיקה וכן להציע לה את תפקיד אחראית מערך קופה וטלמרקטינג בכפיפות לממונה הישירה עליה, הגב' דורית פתאל.

5.     עוד צרפה המבקשת סיכום פגישה מיום 10.07.13, בה נכחו המשיבה בלווית בא כוחה ונציגי המבקשת, ובה הוצע לה ניוד לתפקיד החלופי שנמצא עבורה.

6.     ביום 11.07.13 התקבל במשרדי המבקשת מכתבו של ב"כ המשיב , ובו דחייה של הצעת הניוד שהוצעה לה. התנגדותה של המשיבה לקבלת התפקיד המוצע התבססה על הנימוקים הבאים:

א.     הודעתה של המבקשת, כי בדעתה להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין; הודעה שמעידה כי הצעת הניוד הוצעה בחוסר תום לב;

ב.     ההצעה מבזה ומשפילה ואינה הולמת את גילה וכישוריה של המשיבה. מדובר במכבסת מילים לתפקיד של קופאית בתיאטרון יהלום, במקום הקופאית שעומדת לעזוב. בנוסף, מדובר על "תפקיד מתאים לפנסיונר ולא לעובדת שיש לה עוד מה לתרום למערכת." . ארגון המעסיק 1,200 עובדים לא יכול להציע הצעה אחת לניוד;

ג.       יש בהצעה פגיעה בשכרה של המשיבה, שכן, היא מתייחסת לתשלום החזר הוצאות נסיעה על פי חוק, בעוד שמזה שנים רבות, מקבלת המשיבה הוצאות אחזקת רכב בסך 1,000 ש"ח, בלי קשר לתפקידה.

ד.      למגבלות שהטיל מר דמארי על המשיב, לפיהן לא תהיה לה אינטראקציה עם ילדים, אין כל אחיזה בהחלטת בית הדין.

7.     המשיבה הגישה תגובתה לבקשה, ובה שבה למעשה על הטיעונים שהועלו ע"י בא כוחה במצכתבו אל המבקשת מיום 11.07.13, ואשר פורטו בתמצית לעיל. המשיבה הוסיפה וטענה, כי הגם שנדמה, כי מבחינה צורנית המבקשת מילאה אחר החלטת בית הדין, הרי שמבחינה מהותית היא לא עשתה כן וההצעה שהוצעה למשיבה, הוצעה בחוסר תום לב.

8.     לאור האמור בתגובתה, שבה המשיבה וביקשה, כי הצו הארעי יעמוד בתוקפו "עד להכרעה סופית בתיק העיקרי או עד להכרעה בבקשת רשות הערעור שהוגשה על ידי המשיבה".

9.     עוד באותו יום, הגישה המבקשת תגובה לתגובת המשיבה, בה הטעימה, כי אין בין מימוש זכותה להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית דין זה לבין העובדה שמילאה אחרי האמור בצו, ולא כלום, שכן במקביל להשגה על ההחלטה, אותה מצאה כשגויה, פעלה כמצוות בית הדין, תרה, מצאה והציעה תפקיד חלופי למשיבה.

10.                        ואכן ביום 17.07.13 הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין וביום 21.07.13 ניתנה החלטת בית הדין הארצי לעבודה הדוחה את בקשת רשות הערעור.

דיון והכרעה

11.                        לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ולנוכח החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה, מצאתי כי דין בקשת המבקשת להתקבל, במובן זה, שהיא מילאה לכאורה את החלתו של בית דין זה מיום 07.07.13, חיפשה, מצאה והציעה תפקיד חלופי למשיבה, שיש בו כדי להשאירה במקום עבודתה כצעד דרסטי פחות מפיטוריה.

12.                        אין בידי לקבל את השגותיה של המשיבה כנגד החלטת המבקשת לניידה לתפקיד המוצע, למעט בנוגע לתנאי שכרה, כפי שיפורט להלן.

13.                        ההחלטה לנייד את המשיבה לתפקיד שהוצע לה, מסורה לשיקול דעתם של מנהלי המבקשת, ובית הדין לא יתערב בשיקול דעתם ולא יחליף אותו, אלא אם הוכח כי נפל פגם של ממש בהחלטה, היורד לשורשו של עניין, או כי ההחלטה שהתקבלה הינה בלתי סבירה או בלתי מידתית במידה המחייבת את התערבותו של בית הדין.

14.                         אכן, כדברי המשיבה, היא לא הורשעה, חלילה, בעבירה המונעת ממנה לבוא במגע עם ילדים, ואולם לנוכח נסיבות המקרה האלים, סבורני, כי ההחלטה נמצאת במתחם הסבירות ובמסגרת הפררוגטיבה הניהולית של מקבלי ההחלטות אצל המבקשת.